בכל יום אהלך

הנפש עדיין תשאף

בהתבוננות דרכי

בהשתתפות אולי

בראשית ההפך

מודה לשם עליון

הרבה הברכה

שוב אעשה, אולי

מפגש בפתאומיה

מחפש התחלה

בהמות לפני

עמדו לבית

מביט אל החלום

עודנו קיים

האדמה אבדה אז

עתה זיכרונות

עולם חדש כאן

נשמר שוב

הבטחת גאולה

דברים מאז

כהכות לב הים

כאור בשמים

ממשיך לחיות

הוא מתאסף

והשמש זורחת

בהליכי הנה

עכביש ליד השער נראה

על פתח הוא עמד

במבטו שאלה נפלאה

למה האיש בא לכאן

עליו צעדי התקדמו

בא בשער האיש חלף

בלתי מזוז הוא נשאר

אך ברוחי רגשתי ברכה

ליד השער הוא שם

נגד הקטן והזוחל הוא נלחם

תחת כלי המים הוא נח

ליד השער הוא ממתין

יוֹם יוֹם בעת בעת

מעבר ואחרי מועצה

זרע אחד

דְּרָכִים הַרְבֵּה,

אופן סובב

עתים חלפות

בני אדם גדלו

תבנית נאמנה תוקפה

בכח הושפך למכונה

אור חלף דרכו

נראה על פני מסך

עיני הסביבה ראו

דרכי מחשבתם הפך

לתוצאה בהירה מקדם

בכח זה יתפרנו

וירבו לטוב

באלפים וארבע מאות התחילו לרדף

בשלוש מאות שובו אלי

בשלושה עוד יבקשו את הזמן

באחד עדיין יקום בליל

בנה עוד בשארית ימי

לפעמים אשאל מי ישאר

נתפש בפח

עד מתי ימשך

פקידים מגדילים מנהג

לקריאת הסדר למשמעת

מלמדים נעלמים מקורות

אבינה את חסרון בינתי

מדרגות השקפה בזמן נקנות

אך רגש הם קוצצים

ותעלומות יסדו

אולי לא באמת

להליך בדרכים האהבה

שליטה על מעל לאדם

שתי מדרגות נפרדות

ראשונה הגוף

אחרונה הנפש

בקשת אמת החוויה הראשונה

רבים נכשלו תחת משא

באמונה ידך לא נמשה

רואה נפילה ומקים

בקרב חיות נמלטתי

בשיח קולי קינה

אהבה באמת תרדף

בהאזין יבינו לב

שמך הנס וגאולה

לרחב יד נתבונן דרך

בידי עמל תגבר

קרי חדשים בעין ובלב, בסתר ובגלוי

ברגעים הלב יתבונן

בנסתר אשר תגלה

בהתעוררות חדשה

בחום רגע נכווה

רצונות כאור אש ילהבו

פרא יירסן בחכמה

במועצת משפחה ידבר

במשפט אחד יבחר

שניים יתאחדו כאחד

מדות במעגל זמן תפרחנה

ובתוך לב נתפסת חזון

מי באדמה זו ניצב

וחזיונותי ראיתי

מי כמוני איבד

בדרכים שאני הלכתי

ובקרא עמי אלי

עניתי בקולי

והשיבותים לנוהם

והנני נתון עול חדש

בשמי נכתב

מפי עליון נגזר

על עמי ובחירי

ואז אניע

משא קללה אפשיט מעלי

ואזכה את קולי

בגופי אשתפק

תשוקתי תרחיב חוצות

ובקראי אליהם

כאשר קראו לי ידעו

מי בקרבם זה היה

אנכי הוא

אשר בא ועד היה

ובשמו האמיתי

קראתי לנראה

רוחי תשוע

לרעהו קולי יקרא

איה המה הלכו

רבים נלקחו

על ידי שומרים תעינו

הוטעו מנתיב

ובחירותיהם למוקש נתפסו

כל ידיעתי תנודע

ותשתחרר לכל נפש

אך במסוה תירקם

לשמר דין לאחריות

תחת משקלי משפט דקים

במאזנים מתוקנים

המכמורת נטולה

הקללה נתרתה

הקול נפתח

מטל מושל הוסר

עבד לא יותר

ובן חורין לבנות

באמרו יוצר

וידעו אם לא ראו

אם שמעו יזכרו שם